כיול לרישום קליני של הסטטוס הפריודונטלי

מטרת רישום הסטטוס הפריודונטלי היא לתעד את הנסיגה, את עומק הכיס ואת רמת החיבור בשש נקודות לכל שן או שתל בכל השיניים, בדיוק של מילימטר. בכל המדידות המבוצעות בעזרת הגשושית הפריודונטלית, הערכים הנקראים על הגשושית מעוגלים כלפי מעלה.

1. שולי החניכיים, עומק הכיס ורמת החיבור

בכל נקודה נמדד תחילה הערך "שולי החניכיים", ומיד אחריו הערך "עומק הכיס". הערך "רמת החיבור" מחושב אוטומטית בסטטוס הפריודונטלי המקוון ומוצג באופן גרפי בקו כחול.

הערך הראשון "שולי החניכיים" הוא המרחק במילימטרים משולי החניכיים הקליניים עד לנקודת ייחוס, כגון גבול צמנט-אמייל. אם שוליים של כתר או של סתימה קיימים נמצאים לא יותר מ־3 מ״מ אפיקלית לגבול צמנט-אמייל המקורי, שוליים אלה משמשים כנקודת ייחוס. אחרת נבחרת נקודת ייחוס וירטואלית בגובה גבול צמנט-אמייל המקורי.

הערך השני "עומק הכיס" הוא המרחק במילימטרים משולי החניכיים הקליניים עד לתחתית הסולקוס החניכי או הכיס הפריודונטלי.

הערך השלישי "רמת החיבור" מחושב בסטטוס הפריודונטלי המקוון לכל נקודה לפי הנוסחה הבאה:

רמת החיבור (מ״מ) = עומק הכיס (מ״מ) – שולי החניכיים (מ״מ)

פריודונטיום בריא

בפריודונטיום בריא, גבול צמנט-אמייל נמצא מתחת לשולי החניכיים ומיד מעל רמת החיבור (ללא אובדן חיבור).

הערכים עבור "שולי החניכיים" 1 ו"עומק הכיס" 2 זהים במקרה זה.

חישוב רמת החיבור באיור שלמעלה הוא:

רמת החיבור 0 מ״מ = עומק הכיס 2 מ״מ – שולי החניכיים 2 מ״מ

רקמה פרי־אימפלנטרית בריאה

ברקמה פרי־אימפלנטרית בריאה, שולי המבנה העליון (הסופרה־סטרוקטורה) נמצאים מעט מתחת לרירית הפרי־אימפלנטרית (ללא אובדן עצם מכתשית).

חישוב רמת עצם המכתשית (רמת החיבור) באיור שלמעלה הוא:

רמת עצם המכתשית 2 מ״מ = עומק הכיס 3 מ״מ – שולי החניכיים 1 מ״מ

פריודונטיום היפרפלסטי (שגשוג יתר)

בפריודונטיום היפרפלסטי, גבול צמנט-אמייל עשוי להימצא הרחק מתחת לשולי החניכיים (>3 מ״מ), אך עדיין מיד מעל רמת החיבור (ללא אובדן חיבור).

גם במקרה זה, הערכים עבור "שולי החניכיים" 1 ו"עומק הכיס" 2 זהים.

חישוב רמת החיבור באיור שלמעלה הוא:

רמת החיבור 0 מ״מ = עומק הכיס 5 מ״מ – שולי החניכיים 5 מ״מ

הערה: כיסים בעומק של 4 מ״מ ומעלה ללא אובדן חיבור נקראים כיסים מדומים (פסאודו־כיסים).

רקמה פרי־אימפלנטרית בריאה באזור האסתטי

ברקמה פרי־אימפלנטרית בריאה באזור האסתטי, שולי המבנה העליון נמצאים עמוק יותר מתחת לרירית הפרי־אימפלנטרית (ללא אובדן עצם מכתשית).

חישוב רמת עצם המכתשית (רמת החיבור) באיור שלמעלה הוא:

רמת עצם המכתשית 2 מ״מ = עומק הכיס 5 מ״מ – שולי החניכיים 3 מ״מ

כיס פריודונטלי

בפריודונטיום חולה, גבול צמנט-אמייל עשוי להימצא מעל או מתחת לשולי החניכיים. המרחק משולי החניכיים עד לתחתית הכיס הפריודונטלי נרשם כעומק הכיס 2.

חישוב רמת החיבור באיור שלמעלה הוא:

רמת החיבור 5 מ״מ = עומק הכיס 7 מ״מ – שולי החניכיים 2 מ״מ

הערה: כיסים של 4 מ״מ ומעלה שנותרו לאחר סיום הטיפול הפריודונטלי נקראים כיסים שאריתיים.

כיס פרי־אימפלנטרי

ברקמה פרי־אימפלנטרית חולה עם אובדן עצם מכתשית, שולי המבנה העליון עשויים להימצא מעט מתחת או מעל לרירית הפרי־אימפלנטרית. המרחק משולי הרירית הפרי־אימפלנטרית עד לתחתית הכיס הפרי־אימפלנטרי נרשם כעומק הכיס 2.

חישוב רמת עצם המכתשית (רמת החיבור) באיור שלמעלה הוא:

רמת עצם המכתשית 6 מ״מ = עומק הכיס 7 מ״מ – שולי החניכיים 1 מ״מ

נסיגת חניכיים

במקרה של נסיגת חניכיים, שולי החניכיים נמצאים אפיקלית לגבול צמנט-אמייל. הערך הנמדד עבור "שולי החניכיים" 1 נרשם אז בסימן שלילי.

חישוב רמת החיבור באיור שלמעלה הוא:

רמת החיבור 6 מ״מ = עומק הכיס 2 מ״מ – שולי החניכיים -4 מ״מ

נסיגה פרי־אימפלנטרית

במקרה של נסיגה פרי־אימפלנטרית, שולי הרירית הפרי־אימפלנטרית נמצאים אפיקלית לשולי המבנה העליון. הערך הנמדד עבור "שולי החניכיים" 1 נרשם אז בסימן שלילי.

חישוב רמת עצם המכתשית (רמת החיבור) באיור שלמעלה הוא:

רמת עצם המכתשית 4 מ״מ = עומק הכיס 2 מ״מ – שולי הרירית (החניכיים) -2 מ״מ

שש נקודות רישום לכל שן או שתל

לרישום כל המדידות הפריודונטליות או הפרי־אימפלנטריות יש חשיבות מכרעת לבחירת שש הנקודות הנכונות סביב השן או השתל. לשם כך מתבוננים בשן או בשתל מהכיוון האוקלוזלי ומחלקים אותם ל־6 מקטעים. בכל אחד מהמקטעים נקבעת ונמדדת הנקודה בעלת ערך הבדיקה הגבוה ביותר.

זווית הגשושית הפריודונטלית

במדידת עומק הכיס מובילים את הגשושית אפיקלית לאורך משטח השן. היא יכולה לנטות בציר המזיאלי־דיסטלי A או B, ואילו בכיוון הבוקלי־אורלי יש להחזיק אותה במקביל לציר האורך של השן.

2. מעורבות פורקציה

הפורקציות של הטוחנות ושל הטוחנות הקטנות הראשונות בלסת העליונה נבדקות בעזרת גשושית פורקציה. הרכיב האופקי של עומק החדירה הכולל מחולק לדרגות 0 - 3 לפי הקריטריונים הבאים (Hamp et al., 1975).

דרגה 0 לא ניתן לאתר את כניסת הפורקציה

דרגה 1 ניתן לאתר את הפורקציה, ערך בדיקה אופקי ≤3 מ״מ

דרגה 2 ניתן לאתר את הפורקציה, ערך בדיקה אופקי >3 מ״מ

דרגה 3 פורקציה פתוחה מצד לצד

3. ניידות שיניים

ניידות כל השיניים הקיימות נמדדת בשתי אצבעות (בידיגיטלית) ומחולקת לדרגות 0 – 3 לפי הקריטריונים הבאים (Miller, 1950).

דרגה 0 ניידות פיזיולוגית

דרגה 1 ניידות מוגברת של עד 1 מ״מ בכיוון אופקי

דרגה 2 ניידות מוגברת של יותר מ־1 מ״מ בכיוון אופקי

דרגה 3 ניידות חמורה בכיוון אנכי

ספרות

Miller S. C., Textbook of Periodontia, 3rd edition, The Blakiston Co., Philadelphia and Toronto, 1950.

Hamp S. E., Nyman S., Lindhe J., Periodontal treatment of multirooted teeth. Results after 5 years. J. Clin. Periodontol. 1975;2:126–135. doi: 10.1111/j.1600-051X.1975.tb01734.x.